הנה סיפור מעניין:

ידיד שלי סבל שנתיים תמימות משיעול בלתי פוסק.  הדבר גרם לאי נוחות משמעותית בחיי היום יום, כולל קשיי שינה.

כל הבדיקות לא הועילו ולא נמצאה הסיבה.

לבסוף, החליט הבחור לקחת את הנושא ברצינות והחל לבדוק לאילו מאכלים ייתכן והוא רגיש.

הוא חדל ממזון או תוספת- כל פעם מפריט אחר, עד שגילה שהוא כנראה רגיש לשמן זית !

ואמנם- מרגע שחדל לצרוך שמן זית- בעיותיו נעלמו לחלוטין וכך זה כבר זמן רב עד היום.

תובנות:

אין ספק שיש כאן ידע ייחודי.  ידע הינו ידע כאשר מישהו נדרש לו.

השאלה כמה אנשים בעולמנו זקוקים ברגע זה לידע זה, תישאר ללא תשובה.

תחושתי היא שבהחלט יש כאלה ואף רבים, וייתכן שידע זה לא יגיע אליהם בזמן הקרוב, אם בכלל.

גם בארגון העסקי, נוצר או מזדמן לעיתים ידע, שלא ברור לנו כיצד הוא אמור לשרת את הארגון.   או שנוצרת בעיה ואין לנו מושג מי בארגון יכול לסייע.

אין להסיק מכך שעלינו לשמור כל פיסת ידע מזדמנת, כשלא ברורה תועלתה, אך ככל שהשיתוף הארגוני יגדל, כך תגדל הסבירות שנדע על צרכי ידע של קולגות, מבלי שהיה לנו מושג על כך לפני כן.

דוגמא מעשית:

אצל לקוח גדול 'נחת' יום אחד מכרז מכובד על שולחנו של מנהל השיווק.  הוא לא בדיוק ידע כיצד להתעסק אתו,  כיון שהיה חסר ניסיון בתחום בו עסק המכרז.

מנהל השיווק לא ידע כי באותו המסדרון בבית המשרדים בת"א, ישב באחד החדרים עובד ותיק, שאותו כמובן הכיר, אשר בעברו עסק בדיוק בתחום זה, ושומר על קשרים עם פרסונות בעלות משקל בתחום, שניתן להיעזר בהן.

אילו ידע על כך (נודע לו בדיעבד) היה חוסך זמן רב ומשפר את סיכויי החברה לזכות במכרז.

יני