הידע נמצא ברובו בראשם של אנשים, וכן במערכת הקשרים האישיים אותם יצר כל עובד.

כיון שאנשים מדברים וכותבים פחות משמעותית ממה שהם יודעים, יוצא שלא נדע אף פעם את מה שאחרים יודעים.

לכן הבעיה של- "איני יודע מה איני יודע" נפוצה מאוד.  מכאן נובע, שתמיד ניתן לדעת יותר, או במילים אחרות, תמיד ניתן לשפר את השיתוף ובעקבותיו את היצירתיות.  הדבר נכון במידה לא פחותה כאשר מטפלים במודיעין העסקי.

אף פעם לא נוכל להגיע לכל הידע הרלוונטי לחברה והנמצא מחוצה לה אצל גורמי שוק שונים- לקוחות, ספקים, שותפים ועוד.

לכן, הגיוני שננהל שיטתית את איסוף הידע המודיעיני (החיצוני) ולא נסתפק באיסוף מזדמן .

אם נקשר את איסוף הידע או את שיתופו והעשרתו ליעד מוגדר נוכל לשפר את מימוש היעד בעזרת הידע המועשר.