ב- 24.12.2012  התפרסם בגלובס במדור ניהול, מאמר בשם- "מנהלים שלא דוגלים בסיעור מוחות ובשיתוף צפויים להיכשל"  (ראיון של טל ציפורי).

במאמר מסופר על הגעת פרופ' פינקלשטיין לארץ להשתתפות בכנס בינלאומי לאסטרטגיה המשותף לפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת ירושלים ולטכניון.

פרופ' פינקלשטיין, בנוסף להיותו איש אקדמיה, הוציא עד כה 11 ספרי ניהול וביניהם רב המכר – "מדוע מנהלים חכמים נכשלים" – Why Smart Executives Fail " .

ספר זה מבוסס על מחקר בן שש שנים ב- 51 ארגונים, ועל מאות ראיונות של מנהלים בכירים.

הספר מזהה סיבות עיקריות לטעויות גדולות ומציע לחברות ללמוד מטעויות של חברות אחרות.

לדברי פינקלשטיין, קיימים ספרים בהם היועצים כותבים מה נכון לעשות, וספרים אחרים בהם מנכ"לים מצליחים חולקים עם הקורא את סוד הצלחתם, אך הוא לא מצא ספרים המציעים סיבות לכישלון חברות.

לטענתו,  באופן אינטואיטיבי כולנו טוענים שאנו לומדים מטעויות אך בפועל זה לא ממש קורה.

פינקלשטיין כלל במחקרו חברות שמשהו השתבש בהן, או שפשטו רגל, או שהפסידו כסף רב.

הוא בדק אם ניתן היה לצפות את הנפילה.

הוא לא כלל חברות שבהן התקבלו החלטות שהיו נכונות לאותה נקודת זמן, למרות שתוצאתן היתה גרועה (כמו במקרה של IBM  שבשנות ה- 80 החליטה להוציא למיקור חוץ שתי פעילויות- את פעילות מערכות ההפעלה שהוצאה למיקרוסופט, ואת פעילות השבבים שהוצאה לאינטל.  אלו היו לדבריו החלטות גרועות אך כשמביאים בחשבון את מה ש- IBM  ידעה באותו הזמן, אי אפשר להגיד שמדובר בהחלטות גרועות, לאלא להיפך- באותה נקודת זמן הן היו הגיוניות).

לטענת פינקלשטיין, קיימות שתי סיבות עיקריות הגורמות למנהלים בכירים להיכשל: האחת-  אטסטרטגיה עסקית שגויה, והשניה תרבות דיון שאינה דוגלת בסיעור מוחות וביצירת דיון פורה בין חברי ההנהלה.

ברב החברות שנבדקו, מנהלים חששו להגיד את מה שבאמת חשבו או מה שהם יודעים מפחד שיפוטרו או שלא יקבלו את הבונוס השנתי.

לדברי פינקלשטיין השילוב של שתי הסיבות יכול להיות קטלני.

הוא מציע כי בעת בנית אסטרטגיה יש לייצר בסיס של הנחות יסוד שיהיו פועל יוצא של דיון פורה בין מנהלי החברה, כשמטרת הנחות אלה לענות על שאלות כגון- "מה יקרה אם..."

בנוסף מציע פינקלשטיין להקפיד לבקר את ההחלטות שהתקבלו לאורך זמן ולמעשה לבחון אם אכן הנחות היסוד הוכיחו את עצמן.

____________________________________________

למעשה מציע פינקלשטיין ליישם בארגון למידה. בחינת יעילות הנחות היסוד או מימוש החלטות משמעותיות היא למעשה למידה כדי לשפר ביצועים.

ברור שלמידה לא תהיה יעילה ללא פתיחות וללא חשיבה משותפת.

ניתן להוסיף על הנאמר ולציין כי חשיבה משותפת, סיעור מוחות או כל שיתוף דומה, חיוני שייושמו לא רק ברמת ההנהלה אלא בכל רמות הארגון, כולל ברמת הצוות הבודד.

כי הידע נמצא אצל כולם וכי כל ידע משפיע.