שיתוף ידע ולמידה
למידה בצבא

 

לפני שנים רבות, בעת היותי מ"פ בחטיבתו של אמנון רשף (כיום אלוף מיל'), אימנה החטיבה באינטנסיביות צוותי טנקים בסיני.
במהלך כל תקופת האימון, מדי יום שישי, לאחר שהאימון הסתיים וההכנות לשבת הושלמו, התייצבו כל המפ"ים בלשכתו של המח"ט, לדיון חופשי על 'טנקאות באימון'.

הועלו שם נושאים כגון- ניהול השיעור, יעילות הרי ב- 0.5 כדמוי תותח, תורת הכינון עם הדגמות של ציור פני עדשה, לוחות הירי ומשמעות החישובים שבפנקס זה ועוד ועוד.
היו ויכוחים אך היו גם הסכמות ושכנוע הדדי.

הדיון היה חופשי ופתוח, ללא כל היררכיה, והסתכם תמיד בהבנות משותפות.
לא היה כל ספק בכך כי החשיבה המשותפת הניבה תוצאות שלא היו מושגות ללא השיתוף.  

ויותר מכך, המשתתפים יצאו כולם מהדיון בהכרה ברורה וחדה בכל הקשור לשימוש בתורת הטנקאות באימון הקרוב.
אינני זוכר פרטים טכניים, אך אני זוכר היטב את התחושה הטובה בסיום המפגשים.

עד היום זכורים לי דיונים אלה כמיוחדים במינם.   
נראה לי, במבט לאחור, כי זו היתה ההתנסות הרצינית הראשונה שלי בתחום הלמידה המשותפת.

 
Mon, 06 Jul 2020